בון תור בע"מ נ' ברקוביץ ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 14/8/2011 בתל השומר ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו עד האחראי על מערך ההסעות בתל השומר, ועת/2 (להלן: "עת/2") שהינו הנהג ברכב התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג רכב המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים").

אין חולק כי ארעה תאונה בין שני כלי הרכב, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה והאחריות בגינה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, רכב התובעת היה בנתיב הימני מבין שני נתיבים, רכב הנתבעים שהיה מאחורי אוטובוס שלא התקדם בנתיב השמאלי, ניסה לעקוף את האוטובוס מימין, נכנס לנתיב רכב התובעת ופגע בצידו השמאלי האחורי.

לטענת ב"כ הנתבעים, אין חולק כי בנתיב השמאלי היה אוטובוס שעמד ונתבע 1 ביקש לעקפו מצד ימין. כאשר נתבע 1 החל בעקיפת האוטובוס, נהג התובעת עקף את רכב הנתבעים וכתוצאה מכך ארעה התאונה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה וגרסתו של מי מבין הנהגים עדיפה.

אקדים ואומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסת עדיי התובעת על פני גרסת הנתבע 1. לטעמי, גרסאות עדיי התובעת נמצא בעיני מהימנות ואמינות, השתלבו עם הראיות שהובאו בפני, עם ההגיון והשכל הישר.

העיד עת/1 אשר ראה את רכב הנתבעים פוגע ברכב התובעת, אישר כי בנתיב השמאלי עמד אוטובוס, התנועה בנתיב הימני זרמה, ורכב הנתבעים עקף את האוטובוס ופגע ברכב התובעת.

עת/1 אישר כי לא ראה את התרחשות התאונה, אלא ראה את מצב הרכבים לאחר קרות התאונה וידע לומר כי רכב התובעת היה במסלול נסיעתו.

לא זו אף זו, ציין כי אין לו כל קשר לנהג רכב התובעת ולתובעת עצמה.

לעדות זו הצטרפה עדותו של עת/2, שהעיד כי נסע בנתיב הימני, שמשמאלו היה אוטובוס שעמד והנהג מאחורי האוטובוס "חתך" ימינה ופגע ברכבו.

בחקירתו הנגדית השיב כי נסע לאט ושלל את הגרסה כי ביקש לעקוף את רכב הנתבעים מימין. חזר ואמר כי ראה את רכב הנתבעים מזווית העין, שהרי הפגיעה היתה בחלקו האמצעי אחורי של הרכב.

מנגד העיד הנתבע 1, כי היה בנתיב השמאלי, שבאותו היום עמד אוטובוס בנתיב נסיעתו, והנהגים במסלול השמאלי חיכו והמתינו עד שהתפנה המסלול הימני, על מנת לעבור לנתיב נסיעה זה.

כמו כן, העיד שכאשר הגיע והיה מאחורי האוטובוס, הסתכל במראה, המסלול היה פנוי ועל כן התחיל בעקיפה. כמו כן, ציין שכאשר היה ממש על שפת הכביש הימני, כלשונו, ראה פתאום רכב שבא מימין ומנסה לעקוף אותו. כתוצאה מכך הצד השמאלי של רכב התובעת השתפשף בקצה הימני קידמי של רכבו.

וישאל השואל – הכיצד נתבע 1 לא ראה את רכב התובעת, כאשר טרם עקף מימין, שהרי על פי גרסתו המסלול הימני היה פנוי, אולם בסופו של דבר הסתבר שהנתיב לא היה פנוי, הגם שהנתבע 1 בעצמו תיאר כי נהג התובעת ניסה לעקפו.